אופל אופק - ניהול ושירותים בע"מ נ' משיח

פסק דין

1.לפניי תביעה כספית שעניינה תשלום דמי תיווך.

התובעת הינה חברה העוסקת בין היתר בתיווך מקרקעין, המעסיקה את מר יונה דוד, אשר פעל מטעמה (מר יונה כונה על ידי הצדדים בדיון לפני בשם אסי והוא יכונה להלן:- "התובע"). התובע הינו מתווך במקרקעין ועל פי טענתו תיווך בין הנתבע ובין בעליה של דירה באשקלון אשר נרכשה בסופו של דבר על ידי הנתבע ולכן זכאי התובע לתשלום דמי התיווך בגין רכישת הדירה על ידי הנתבע בשיעור שהוסכם, דהיינו 2% בצירוף מע"מ משווי הדירה.

2.לטענת התובע, הגיע עם הנתבע לבניין דירות והציג לו את דירה מספר 45 בבניין, התובע ביקש להציג לנתבע גם את דירה מספר 46 בבניין, אלא שהנתבע אמר שאינו מעוניין בדירה זו ולכן לא הוצגה לפניו בפועל. לימים, התברר לתובע, כי הנתבע רכש את דירה מספר 46 וכשפנה אל הנתבע בדרישה לתשלום דמי התיווך, התחמק הנתבע מלשלמם.

3.הנתבע טוען, כי הגיע עם התובע לדירה מספר 45, ראה אותה ואמר לתובע, כי הוא צריך להתייעץ עם בני משפחתו טרם ישיב תשובה לתובע. כאשר היו במקום, הבחין הנתבע בדירה מספר 46, שאל לגביה ואולם התובע ציין לפניו, כי מדובר בדירת נופש של חברת "האחים ישראל", שהינה גם הבעלים של דירה מספר 45 ואולם, דירה זו אינה עומדת למכירה. לימים, התקשר הנתבע ישירות לחברת האחים ישראל, שאל אותם אם יש להם דירות למכירה, האחים ישראל, שבתחילה לא היו להם דירות להציע, יצרו קשר בהמשך עם הנתבע, הציעו לו את דירה מספר 46 ובין הצדדים נקשר הסכם למכירת הדירה לתובע.

לטענת הנתבע, היות והתובע לא הציג לפניו את דירה מספר 46, היות והתובע לא היה הגורם היעיל בהתקשרות בינו ובין האחים ישראל והיות ועל טופס הזמנת שירותי התיווך לא חתם הנתבע ביחס לדירה האמורה (והטופס אף לא נמסר לידיו), לא זכאי התובע לדמי תיווך בגין ההתקשרות הנוגעת לדירה מספר 46.

עוד טוען הנתבע לפגמים בטופס ההתקשרות, טוען, כי התובע לא ציין על גביו את תאריך ההתקשרות שבין הצדדים, כאשר לטענת הנתבע ביקר בדירה יחד עם התובע בשלהי חודש מאי 2009 ואילו ההתקשרות עם חברת האחים ישראל היתה בראשית חודש אוגוסט, כך שאם היה מצויין התאריך, היה יכול הנתבע להוכיח טענתו בעניין. כן טוען הנתבע, כי בעת שהתובע סייר עמו בדירה, לא היה רישיונו של התובע בתוקף, שכן האגרה השנתית בגין הרשיון שולמה רק ביום 24.7.09, לאחר שהצדדים ביקרו בדירה. הנתבע טוען בנוסף, כי נפלו פגמים נוספים בטופס, כגון אי ציון שמו המלא של התובע ומספר זהותו.

4.בישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק זה העידו לפניי הן התובע והן הנתבע, הצדדים לא הביאו עדים נוספים מטעמם. יצויין, כי הנתבע ביקש לסמוך טענותיו על מסמך מחברת האחים ישראל, לפיו ההתקשרות בינו ובינם היתה ללא שירותי תיווך, אלא שב"כ התובע התנגד להצגת המסמך ללא הגשתו על ידי עורכו ובצדק.

5.לאחר ששמעתי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובע לא הצליח להרים הנטל להוכיח, כי היה הגורם היעיל בנוגע להתקשרות התובע באשר לדירה מספר 46.

6.אין מחלוקת בין הצדדים, כי על גבי טופס ההתקשרות, בעת שציין התובע דירה ב"רח' בן גוריון", התכוון התובע לדירה מספר 45. התובע אמנם לא ציין את מספר הדירה ואת כתובתה המדוייקת, הגם שמחובתו לעשות כן, אך מתוך הקשר הדברים ניתן ללמוד, כי מדובר בדירה מספר 45. דירה מספר 46, גם לשיטת התובע הינה דירה יקרה יותר, היות והיתה מרוהטת ו"מושקעת", לאחר ששימשה את בעלי חברת האחים ישראל כדירת נופש. לפיכך, המחיר שנרשם על גבי טופס הזמנת שירותי התיווך התייחס לדירה מספר 45, שהמחיר שנדרש לגביה בקירוב עמד על סכום של כ-790,000 ₪, בעוד שדירה מספר 46 נמכרה בסופו של דבר בסכום של 980,000 ₪. התובע ציין בעדותו, כי לא הציג הדירה לפני הנתבע, היות והנתבע שלל מראש כל ניסיון להציג לו הדירה האמורה, לכן אף לא ציין דירה זו בטופס הזמנת שירותי התיווך.

7.הנתבע כפר בכך שדירה זו הוצעה לו, לטענתו, דירה זו כלל לא הוצעה למכירה במועד בו הוצגה לו דירה מספר 45.

הנני סבורה, כי מקום בו נתבע כופר בעצם העובדה שדירה מסויימת הועמדה למכירה במועד הרלוונטי וכאשר דירה זו אינה מצויינת מפורשות בטופס ההתקשרות בין הצדדים, כאשר המתווך מבקש ללמוד התקשרות בין הצדדים מרישום דירה סמוכה בטופס ההתקשרות, כי לא ניתן להסתפק בעדותו של המתווך בעניין ההתקשרות בין הצדדים, כאשר המתווך יכול להעיד את בעליה של הדירה על מנת שיתמכו בטענותיו. בנסיבות המקרה שלפניי, ולאור טענות הנתבע הנוגעות לעצם ההתקשרות, טענות הנוגעות לעצם זכאותו של מתווך לדמי תיווך עקב פגמים בהתקשרות שעניינם התנהלות בניגוד להוראות חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן:- "החוק"), הנני סבורה, כי זהו המקרה בו בית המשפט אינו יכול להסתפק בעדותו היחידה של בעל דין ועל התובע, אשר יכול היה לעשות כן, היה לתמוך טענותיו בראיות חיצוניות, שהיו בהישג ידו. בהקשר זה יצויין, כי לטענת התובע, שוחח עם נציג חברת האחים ישראל וזה אמר לו שאכן הוא זכאי לדמי תיווך ואם כך הדבר, אף רצוי היה לו לתובע, כי היה מזמן נציג זה לעדות.

משנמנע התובע להעיד את נציג חברת האחים ישראל ובהיות עדותו עדות יחידה של בעל דין (התובע הינו בעליה של התובע), הרי שלא מצאתי מקום לסמוך פסק דיני על עדות זו בלבד ומכאן המסקנה, כי בהביאי על המאזניים את עדותו של התובע אל מול עדותו של הנתבע, לא אוכל לומר, כי יש להעדיף את עדות התובע על פני עדות הנתבע ומכאן, לא הרים התובע הנטל להוכיח תביעתו.

8.הנתבע הצביע על פגמים בהתקשרות שבין הצדדים, העולים מתוך טופס ההתקשרות עצמו. בראש ובראשונה, ציין, כי התובע לא ציין את תאריך החתימה על הטופס, כאשר לעניין זה השלכה בשני מישורים, האחד הינו שאלת תוקף רשיונו של התובע לעסוק בתיווך במקרקעין, שכן התובע שילם את אגרת הרישום רק בחודש יולי 2009 בעוד שלטענת הנתבע, ביקר בנכס קודם למועד זה, כך שבמועד ביצוע פעולת התיווך, לא היה רשאי התובע לעסוק בתיווך במקרקעין וממילא לא זכאי לקבל דמי תיווך והשני נוגע לטענת הנתבע, כי במועד בו הוצגה לפניו דירה מספר 45, דירה מספר 46 כלל לא הוצעה למכירה, וממילא לא ניתן לומר לגבי התובע, כי היה הגורם היעיל בהתקשרות שבין הצדדים. מנגד, אם ההתקשרות היתה במהלך חודש יולי 2009, כפי טענת התובע, יש בכך כדי לתמוך בטענת התובע, שכן אז כבר הועמדה הדירה למכירה, גם לשיטת הנתבע, כך שגם אם סירב לבקר בדירה, ניתן לומר, כי התובע היה הגורם היעיל בהתקשרות שבין הצדדים והימנעותו של התובע מלציין על גבי טופס הזמנת השירותים את דירה מספר 46 היתה רק בשל התנהגותו של הנתבע בשעת הצגת הדירה.

9.טענותיו האחרות של הנתבע נוגעות לפרטים הנוספים שחסרים בטופס, אם כי הצדדים לא התמקדו בטיעוניהם בפרטים אלו.

בעניין האחרון הנ"ל מצאתי רק לציין, כי לא רק שעל גבי טופס הזמנת השירותים לא מצויינים פרטיו המלאים של התובע (והציון היחיד לגביו הינו מספר הרשיון לעסוק בתיווך מקרקעין), אלא מצויין "תיווך אופל". יש לזכור, כי התובעת הינה חברה בע"מ ולא ברור מתוך טופס ההתקשרות הקשר שבין התובע ובין התובעת, התובע אף לא התייחס לעניין זה מפורשות בעדותו, פרט לטענה לפיה הוא עוסק בעיסוקים שונים וכשהחל להתארגן לקראת מתן הצעות לתיווך, שילם את האגרה השנתית.

10.על מנת לתמוך טענתו לפיה ההתקשרות בין הצדדים היתה במהלך חודש יולי 2009, צירף התובע את הפנקס שבו היה מצוי טופס ההתקשרות עם הנתבע וממנו ניתן ללמוד, כי כל ההתקשרויות שבפנקס, שקדמו להתקשרות עם הנתבע היו במהלך חודש יולי 2009 ומכאן שגם ההתקשרות עם הנתבע היתה בחודש זה.

לאחר שעיינתי בפנקס, לא מצאתי, כי בהצגת הפנקס כולו יש כדי ליתן מענה לטענת הנתבע, השימוש בפנקס זה הסתיים מספר ימים לאחר ההתקשות עם הנתבע, טענת התובע, כי לא עשה יותר שימוש בפנקס היות וביקש להציגו כראיה במשפט אינה משכנעת, לא ברור כיצד ידע התובע כבר באותו שלב, כי בינו ובין הנתבע יתנהל הליך משפטי ולא ברור הקשר שבין אותו הליך ובין השימוש בפנקס. כמו כן, לא ברור, מדוע דווקא בטופס הנוגע לנתבע לא מצויין תאריך ההתקשרות שבין הצדדים.

11.לאור כל האמור, והגם שתאריך ביצוע ההתקשרות אינו אחד מהתנאים שחובה על המתווך לציין בטופס ההתקשרות, הרי שהימנעותו של המתווך לציין על גבי טופס ההתקשרות את תאריכה, כאשר לעניין זה ישנה משמעות לעניין עצם היות המתווך הגורם היעיל בהתקשרות, הרי שעניין זה יכול לפעול לחובתו של המתווך ובעניין זה כפי שציינתי לעיל, יכול היה המתווך להשלים פרט זה על ידי העדתו של מי מטעם חברת האחים ישראל, אשר יכול היה ליתן פרטים לגבי מועד הצגת הדירה למכירה.

אציין, כי משלא הוכיח התובע את מועד ההתקשרות שבינו ובין הנתבע, ומשעומדת טענת הנתבע לעניין ההתקשרות כבר במהלך חודש מאי 2009, אם כי בעניין זה אומר, כי לא השתכנעתי עד תום, כי ההתקשרות אמנם היתה במהלך חודש מאי, אלא כי היתה מוקדמת למועד שצויין על ידי התובע, הרי שקיים ספק בנוגע לעצם זכאותו של התובע, אשר שילם את אגרת הרישיון רק ביום 24.7.09, לדמי תיווך בגין עבודה שביצע לפני ששילם את האגרה השנתית.